מטיילי עירון בע"מ נ' עירית חיפה ואח'

החלטה

סמכות מקומית:

המבקשת עותרת למחיקת התביעה או לחילופין העברתה לבית משפט השלום בתל אביב, זאת בהסתמך על תניית שיפוט הקבועה בהסכם שעל בסיסו הוגשה התביעה.

1.בשנת 2006 נכרת הסכם בין התובעת לנתבעת 1 למתן שירותי הסעות על ידי התובעת.

2.הנתבעת 2 מונתה על ידי העיריה כחברה מנהלת מטעמה וכנותנת שירותי פיקוח וניהול על ביצוע שירותי ההסעות.

3.התביעה הוגשה בטענה לאי תשלום סכום התייקרויות שנטען כי מגיע לתובעת מהנתבעות.

4.בבקשתה טוענת הנתבעת 2, בין היתר, כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בתל אביב נוכח קיומה של תניית שיפוט יחודית הקבועה בהסכם שעל בסיסו הוגשה התביעה.

5.להלן נוסח התניה:

"סמכות השיפוי היחודית בכל ענין הקשור להתקשרות זו ו/או הנובע ממנה תהא לבתי המשפט המוסמכים בתל אביב יפו בלבד".

6.התובעת אינה חולקת כי התניה האמורה הינה בגדר תניית שיפוט יחודית שנוסחה ברור, ברם היא טוענת כי ההסכם הינו חוזה אחיד, כאשר תניית השיפוט הינה תניה מקפחת שדינה להתבטל.

7.התובעת מפנה לחזקת הקיפוח הקבועה בסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים התשנ"ג 1982 (להלן: "החוק") אשר נוסחו כיום (לאחר תיקון שנעשה ב-6/04) קובע כי תנאי המתנה על הוראות הדין בענין מקום השיפוט, חזקה כי הוא תנאי מקפח. עוד נטען כי הנתבעת לא סתרה את חזקת הקיפוח ומכאן שדינה להתבטל.

8.הנתבעת טוענת, מנגד, כי אין מדובר בחוזה אחיד, ומכאן שיש לתת לתניית השיפוט משקל מלא. לחילופין נטען כי חזקת הקיפוח נסתרה נוכח העובדה שמדובר בתניה סבירה ולא מכבידה.

9.לאחר שקילת טענות הצדדים הנני מקבלת את הבקשה, ולהלן נימוקי:

10.בפתח הדברים אומר כי לצורך דיון והכרעה בבקשה אין מקום לשמוע ראיות בכל הנוגע לטענות המשיבה בדבר היות החוזה חוזה אחיד. מדובר בבקשה מקדמית שנושאה אינו מצדיק שמיעת ראיות – דבר שיעשה בתיק העיקרי. אוסיף עוד כי המשיבה כלל לא מצאה לנכון לתמוך טענותיה כי מדובר בחוזה אחיד בתצהיר, ומכל מקום ספק בעיני אם אכן מדובר בחוזה אחיד.

יחד עם זאת לצורך דיון בבקשה אצא מנקודת הנחה כי אכן מדובר בחוזה אחיד.

11.ע"פ הוראת סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, בנוסחה כיום (לאחר התיקון משנת 2004), תנאי המתנה על הוראות דין בדבר מקום שיפוט מקים חזקה כי מדובר בתנאי מקפח, ברם חזקה זו ניתנת לסתירה.

12.לאחרונה הוברר על ידי בית המשפט העליון כי אין בתיקון האמור מלשנות את המבחנים שנקבעו בפסיקה קודם לכן (טרם התיקון) על מנת לבחון האם נסתרה החזקה.

13.המבחן שאומץ בפסיקה לבחינת סבירותה של תניית השיפוט הינו מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות. ראה בהרחבה האמור ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן פ"ד נ"ז(4) 473.

14.לענין המשך ישום ההלכה שנקבעה במפעל הפיס גם לאחר התיקון בחוק ראה האמור ברע"א 1108/10 מאיר נ' ברפי ניתן ביום 7/4/10, ובע"א 6916/04 בנק לאומי נ' היועץ המשפטי לממשלה טרם פורסם ניתן ביום 18/2/10:

"הגיונה וטעמה של הלכת רע"א 188/02 לא נס ליחה בעקבות תיקון סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים. המבחן לקיומו של תנאי מקפח ולהוראה שיפוטית בדבר ביטולו או שינויו איננו מבחן טכני צר אלא קשור הוא..למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות".